<h1>שו"ת הריב"ש סימן קצ"ז</h1>
<h2>דף לא:</h2>
וכן עם היות שהמלך לא הזכיר במצותו שיוכל אדם לפרוע ביד נאמן ב"ד. מ"מ כיון שהיה מנהג מקדם בתקנת הב"ד שפורעין מעות בזמן דפ"ע אדה"ב ביד נאמן ב"ד, כדי שלא יהיה המלוה נטמן ונשמט מלקבל הפרעון, כההיא דתנן במסכת ערכין [ל"א ע"ב] לענין בית בבתי ערי חומה, בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש שתהא חלוטה לו. התקין הלל שיהא חולש מעותיו ללשכה ויהיה שובר הדלת ונכנס. ואימתי שירצה הלה יבא ויטול את מעותיו. גם עתה יכול הלוה לפרוע מן המטבע ההוא ביד נאמן ב"ד, כדרך שהיו עושין מקדם בזמן המטבע הראשון, כמו שדנו הב"ד היפה בעצת החכמים ישמרם צורם.
